המנוע מאחורי המחבל המתאבד

רוב המחבלים המתאבדים אינם פועלים מתוך אהבת מוות,
אלא מתוך תחושת – רצון לעזור לקהילה שלהם, גם במחיר חייהם.
הם מאמינים שפיגוע יביא טוב “האנשים שלהם” (משפחה, קהילה, אידאולוגיה).

דמיין ילד שמתנדב למחיקת תוכן רעיל ברשתות חברתיות.
הוא משוכנע שהוא מגן על הקהילה שלו,
אבל האלגוריתם רק מחזק את הדימוי השלילי שלו.

כך גם המחבל המתאבד:
הוא משוכנע שהוא “תולה את עצמו” למען האחרים, אבל למעשה פוגע בהם.

טבלת מניעים מול פתרונות

אסטרטגיות לנטרול פיגועים

1. להפוך את התועלת לנזק:
   • אם המחבל יודע שפיגוע יפגע במשפחתו (מעצר, אובדן מקורות הכנסה), הוא יחשוב פעמיים.
   • כלי NEVERMIND:
     “אם היית יודע שהמשפחה שלך תישאר ללא בית בגלל הפיגוע – האם עדיין היית בוחר בכך?”
2. לפרק את האמונה של”כבוד“:
   • להראות שהפיגוע לא מביא לכבוד אלא לבוז.
     לדוגמה: לפרסם עדויות של קורבנות שמדגישות את האלימות האקראית.
3. ליצור חלופה ל”התפרעויו”:
   • להפוך את ההתנדבות לקהילה למשהו חיובי.
     לדוגמה: תחרות יצירה בינלאומית שבה נוער ממזרח ומערב יוצרים סרטונים נגד טרור.

מה מחבל מתאבד באמת רוצה?

הוא רוצה להרגיש רלוונטי .
אם נוכל לתת לו רלוונטיות חיובית (כמו הכרה ביצירת אומנות או הרצאה בפני קהל),
נקטין את הסיכוי שהוא יבחר בדרך האלימות.

סיכום: 3 כלים מיידיים

1. שאלה מנחה: “מה יקרה למשפחה שלך אם תיעצר בגלל הפיגוע?”
2. פעילות קהילתית: קבוצת דיון ברשתות.
3. חיזוק חיובי: לתת לנוער בסיכון פלטפורמה לפרסם יצירות אומנות
   במקום להפוך ל”גיבורים” שליליים.