השם לא משנה – אבל היו ימים שהכל היה נראה בסדר מבחוץ, ורק מבפנים הרגשתי שאני טובע.
זה לא היה רק המינוס, או החשש מהעתיד – זה היה משהו אחר.
איזו תחושת חוסר ערך שהתלבשה על חשבון הבנק.

ואולי השאלה היא לא “כמה כסף יש לי” – אלא “מה הכסף הזה מייצג בעיניי”?
ואם ההכנסה שלי לא משתנה – האם אני יכול לשנות את ההזדהות שלי איתה?
ואולי עצם ההיאחזות ברעיון של “מספיק” – היא זו שמרחיקה אותי מהשלווה?

כמו לאכול עוד ועוד – כי שכחת לבדוק אם אתה בכלל רעב.

🔸 [המשך לקרוא על “כסף פנימי” – חקירה על ערך, שפע וזהות]

השם לא משנה – אבל לא פעם מצאתי את עצמי ליד המקרר,
לא מתוך רעב אלא מתוך משהו אחר.
לפעמים שעמום. לפעמים עצב. לפעמים צורך במשהו שאי אפשר לבלוע.

ואולי הגוף שלי בכלל דיבר בשפה אחרת – ואני פשוט לא הקשבתי?
ואם זו לא חולשה – אלא ניסיון לתמוך בעצמי בלי מילים?
ואולי האוכל הוא סימן, לא בעיה?

כמו לשים מלח על פצע – במקום להבין מה כאב שם מלכתחילה.

🔸 חקור עוד באתר על “אכילה רגשית”
– לא עוד דיאטה, אלא דרך להקשיב פנימה

השם לא משנה – אבל ידעתי שזה לא אמיתי, ובכל זאת הגוף רעד.
ניסיתי להסביר לעצמי, לשכנע, לנשום עמוק – אבל משהו בי לא השתכנע.

ואולי זה לא “רק בראש” – אלא קול עמוק בגוף שמבקש שיקשיבו לו אחרת?
ואם במקום לנסות להשתיק – נוכל להתחיל לתרגם את השפה הפנימית הזו?
ואולי החרדה עצמה – היא לא האויב, אלא שליח?

כמו אזעקה שפועלת שוב ושוב – עד שמישהו פותח את הדלת באמת.

🔸 איך להתמודד עם חרדה  נלמד לא להילחם – אלא להבין את המסר שמבקש לצאת]

השם לא משנה
אבל כל פעם שניסיתי להתחיל משהו,
משהו אחר בתוכי אמר “לא עכשיו”.
לא משנה כמה רשימות כתבתי, או כמה קפה שתיתי – לא זזתי.

ואולי הדחיינות היא לא עצלות – אלא בקשה לעוד רגע נשימה?
ואם זה לא “חוסר רצון” – אלא חוסר מוכנות?
ואולי מה שאני קורא לו עיכוב – הוא בכלל הזמנה להתבונן?

כמו שהרמזור אדום – לא כי משהו מקולקל, אלא כי משהו בדרך.

🔸 חקור באתר עוד על דחיינות – שינוי שמתחיל מבפנים, לא בטכניקה

השם לא משנה
אבל כל פעם שניסיתי להתחיל משהו,
משהו אחר בתוכי אמר “לא עכשיו”.
לא משנה כמה רשימות כתבתי, או כמה קפה שתיתי – לא זזתי.

ואולי הדחיינות היא לא עצלות – אלא בקשה לעוד רגע נשימה?
ואם זה לא “חוסר רצון” – אלא חוסר מוכנות?
ואולי מה שאני קורא לו עיכוב – הוא בכלל הזמנה להתבונן?

כמו שהרמזור אדום – לא כי משהו מקולקל, אלא כי משהו בדרך.

🔸 חקור באתר עוד על דחיינות – שינוי שמתחיל מבפנים, לא בטכניקה

השם לא משנה – אבל כל פעם שהתחלתי תהליך, התרגשתי, התחייבתי, נשברתי.
חשבתי שזה חוסר משמעת. אולי זה פשוט היה יותר מדי מבחוץ, פחות מדי מבפנים.

ואולי כל פעם שניסיתי להשתנות – לא עצרתי לשאול מה באמת אני מנסה לתקן?
ואם לא מדובר בבעיה – אלא בהתנגדות לרגש שלא העזתי לפגוש?
ואולי שינוי אמיתי לא מתחיל מפעולה – אלא מהכרה שקטה במה שיש?

כמו לשפץ בית על קירות עקומים – בלי לבדוק קודם את היסודות.

🔸 “שינוי פנימי” – תהליך שמחזיק, כי הוא לא בנוי על מאמץ

כן. השיטה אינה מנוגדת לשום דרך חיים – והיא מכבדת כל השקפת עולם. החקירה היא פנימית ואישית, בלי לכפות שום אמונה או מסגרת.

בהחלט. באתר תוכל למצוא מידע על מסלול ההכשרה למטפלים, יועצים ומאמנים בשיטת NeverMind, כולל ליווי מקצועי, תהליכים אישיים והדרכה מעשית.

שיטת NeverMind היא תהליך של התבוננות עמוקה וחיבור פנימי, שבו האדם לומד להכיר את עצמו לעומק, לחבר בין השכל והרגש, ולחוות את חייו מתוך בהירות, חופש ושקט פנימי – ללא תלות בטכניקות, תרגולים או מודלים חיצוניים.

לא. שיטת NeverMind מבוססת על ידע עמוק מתוך חקירה של עולמות הרוח, הפילוסופיה וההתבוננות העצמית. בין היתר, היא שואבת השראה ממשנת רבי נחמן ותורתו של אליעד כהן (EIP), אך מביאה גישה מקורית ונגישה לתהליכים האלה – ללא צורך להכיר את הרקע או המושגים.